קרקע ופסולת
מיום ליום עולה המודעות הציבורית והמדינית למשאב הקרקע ולהשלכות הזיהומיות בקרקע על הסביבה כולה ועל האוכלוסייה המקומית. זיהום קרקע יכול להתרחש עקב מפגעים ממקורות שונים: פסולות ושפכים תעשייתיים, דליפות מתחנות דלק ומוסכים, דישון ייתר בחקלאות ועוד. הזיהום עלול הישאר ספוח לקרקע למשך שנים רבות, לחלחל למי תהום או להתנדף לאוויר.
חברת KTE מתמחה בסקירת ואפיון הקרקע ושיקומה בטכנולוגיות מתקדמות. תהליך מקיף וייסודי המשלב אנשי מקצוע ומהנדסים מהשורה הראשונה עם ניתוח מעבדתי מדויק של דגימות הקרקע יביאו לתוצאה איכותית ועמידה בתקני המשרד לאיכות הסביבה.
צוות המומחים של KTE מאגד תחת קורת גג אחת מהנדסי כימיה, סביבה, הידרולוגים, גאולוגים, דוגמי קרקע מוסמכים ושירותי אנליזות מהמתקדמים בעולם של מעבדות ALS. הצוות המקצועי ילווה אתכם לאורך אל שלבי תהליך סקירת הקרקע עד לקבלת אישור המשרד להגנת הסביבה לקרקע.
שירותי ייעוץ וטיפול בקרקעות
מפת בריכות בוצה כחלק מסקר נחל הקישון
מפת ריכוז מזהם TCE באזור מבנה תעשייתי
מערכת משאבות הביוגז בחירייה
מכלי ביוגז
זיהום נפט ונגזרותיו בקרקע – השפעות סביבתיות
"כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש", משפטו הידוע של מהנדס הפיתוח אדוארד א' מרפי שנאמר בשנת 1949, לצערנו נותר בהינו גם כיום. בכל מקום בו משנעים, אוגרים או משתמשים בנפט, הוא עלול, בצורה זו או אחרת, לסיים את דרכו בקרקע. לדליפות נפט לקרקע יש קשת רחבה של השפעות סביבתיות ובריאותיות על המערכות האקולוגיות, משאבי הטבע והאדם.
מה קורה לנפט כשהוא בא במגע עם הקרקע?
כאשר נפט דולף על פני הקרקע, ישנם מספר מסלולים אשר משפיעים על גורלו בטווח הקצר ובטווח הארוך:
חלחול וספיחה לקרקע – בדומה למים גם הנפט חודר לקרקע ומחלחל ע"י כוחות המשיכה אל עומקה עד אשר הוא נעצר ע"י כוחות נגדיים הנובעים מאינטראקציות כימופיזיקאליות שונות עם הקרקע. תנועת הנפט בקרקע מאופיינת ע"י מקדם ההאטה בין סוג הקרקע לזורם, אשר מושפע מההידרופוביות הגבוהה של החומר, ריכוז החומר האורגני בקרקע, צפיפות הקרקע ונקבוביותה.
לדוגמא, בקרקע חרסיתית המכילה חומר אורגני רב, דלף הנפט צפוי להיעצר בשכבות העליונות של הקרקע ולהמשיך לחלחל באיטיות במשך שנים. מנגד, בקרקע חולית, בעלת נקבוביות גבוהה וריכוז נמוך של חומר אורגני, יחדור הנפט עמוק יותר וימשיך לחלחל בקצב גבוה.
התנדפות לאוויר – נפט מכיל בתוכו נגזרות מקשת רחבה של שרשראות פחמניות, חלקן בעלות נדיפות בינונית עד גבוהה. ככלל אצבע, ככל שמולקולה יותר קלה כך נדיפותה תגבר (לחץ אדים גבוה) וככל שמסיסותה במים עולה, כך נדיפותה תפחת. כמו כן, הנדיפות מושפעת בצורה חזקה מטמפ' הסביבה, ככל שהטמפ' עולה כך הנדיפות תעלה.
הנגזרות הנדיפות נקראות בשפה המקצועית VOC (volatile organic carbon), והנדיפות למחצה sVOC (semi volatile organic carbon). תהליך ההתנדפות יכול להתפרש על תקופה קצרה או ארוכה בהתאם לאופי החומר ותנאי השטח והסביבה.
לדוגמא, בתקרית דלף הנפט בשמורת הטבע "עברונה" בשנת 2014, נסגרה השמורה למבקרים עד אשר רמת הנדיפים באוויר (VOC, sVOC) ירדה מתחת לסף הבטוח. חשיפה לזיהום אוויר מסוג זה עלולה לגרור תופעות בריאותיות בטווח הקצר והארוך לבני אדם ובעלי חיים.
התמוססות במי תהום – נפט הינו נוזל בעל הידרופוביות חזקה ומסיסותו במים נמוכה יחסית. למרות מסיסותו הנמוכה, כאשר נפט מחלחל בקרקע ובא במגע עם מי תהום, הוא מתמוסס לאט ונישא עם כיוון זרימת מי התהום. במשך הזמן עלול הזיהום להתפרש על פני שטחים נרחבים אשר כוללים קידוחי מי תהום ולחדור למי שתיה. באר מים המזוהמת בנגזרות נפט עלולה להיפסל לשתייה עד לשיקומה היזום או הטבעי. זיהום מי התהום עלול להימשך שנים רבות (slow release) ולכן דרושות שתי פעולות לשיקום מלא של האתר: טיפול במי התהום המזוהמים והסרת מקור הזיהום מהקרקע.
דוגמאות רבות לזיהום מי תהום ע"י נפט ניתן למצוא במדינת טקסס שבארצות הברית. מדינה זו ידוע מזה שנים רבות בתעשיית נפט פורייה. עקב תקלות, בעיקר בשינוע הנפט, נגרמים מדי שנה כ-50 מקרים חדשים של זיהום מי תהום ע"י דליפות נפט לקרקע. מוקדי זיהום אלו מצטרפים לאלפי מוקדים קיימים אשר זוהו במהלך השנים ומצמצמים באופן עקבי את כמות המים הזמינה לשימוש ביתי וחקלאי. השילוב בין גורמים שונים, בין היתר בצורת, שימוש תעשייתי במים וזיהום מי התהום, הביאו למחסור מורגש במים עבור תושבי האזור.
התפרקות/הצטברות ביולוגית – לאוכלוסיה המיקרוביאלית (חיידקים, פטריות ועוד) אשר שוכנת בקרקע ישנה אפשרות להשתמש בתרכובות האורגניות המזהמות את הקרקע בתור מזון, ולפרקן כאשר הרכב החומרים ותנאי הסביבה מאפשרים בכך. כאשר מדובר בנפט, היכולת לפירוק ביולוגי נמוכה עקב המסיסות הנמוכה, ההידרופוביות הגבוה, גודל המולקולות ועוד מספר פרמטרים, אשר הופכים את הנפט ונגזרותיו לחומר בעל פריקות ביולוגית נמוכה. זו אחת הסיבות שזיהום נפט עלול להישאר בקרקע במשך שנים ועשורים ללא שינוי משמעותי.
מה המדדים המקובלים לזיהום נפט בקרקע?
אזורים אשר נפגעו מנפט ומכילים ריכוז גבוה של נפט בקרקע או במי התהום נקראים "אתרים המושפעים מנפט". הזיהום מוגדר ע"פ רמות סף מוגדרות בהתאם להגדרת ייעוד הקרקע:
TPH- Total petroleum hydrocarbon , כלל תרכובות הפחמן שמקורן בנפט הינו פרמטר משמעותי באפיון הזיהום בקרקע. פרמטר זה נקבע ע"י מספר בדיקות כימיות אנליטיות וסכימתן:
GRO (gasoline range organics) – מדידת ריכוז התרכובות האורגניות בעלות 6-10 פחמנים (c6-c10)
DRO (Diesel range organics) -מדידת ריכוז התרכובות האורגניות בעלות 10-24 פחמנים (c10-c24)
ORO(Other range organics) –מדידת ריכוז התרכובות האורגניות בעלות 24-40 פחמנים (c24-c40)
בטבלה, דוגמה לשלוש אנליזות קרקע (TPH-DRO-GRO) אשר זוהמה ע"י נפט ונגזרותיו. במקרה הנ"ל, ע"פ דוגמא 17 ניתן יהיה לפנות את הקרקע לאתר פסולת רגיל (TPH<5000 >500) וע"פ דוגמאות 20 ו-21 הקרקע דרושה בפינוי לאתר פסולת מסוכנת בהתאם לתקנות (TPH>5000). האנליזות בוצעו במעבדות ALS הצ'כיות.
בתמונות ניתן לראות דוגמא לקרקע אשר זוהמה ע"י מזוט נחפרה ופונתה מהאתר המזוהם. במקרה זה הזיהום נעצר ברובו בשכבה העליונה של הקרקע, במקרה זה חמרה, ונספח אליה. ריכוז הזיהום בשכבה העליונה הפך את חפירת ופינוי הקרקע לחלופה הנבחרת לשיקום הקרקע.
VOC – תרכובות אורגניות נדיפות
SVOC – תרכובות אורגניות נדיפות למחצה
הגדרת הזיהום והסיכון הנובע ממנו נערך ע"פ מתודולוגיה בינלאומית שאומצה והותאמה לארץ ע"י המשרד להגנת הסביבה. ההנחיות לבדיקות מעוגנות במסמך הנקרא (IRBCA (ISRAEL RISK-BASED CORRECTIVE ACTION , ובו ניתן למצוא פירוט נרחב לגבי הגדרת זיהום הקרקע, הערכת הסיכונים והטיפול הדרוש לשיקומה.
